ים המלח הוא אגם מלח השוכן בין ישראל לירדן. זה מפורסם בזכות הרבה דברים מלבד היותו הנקודה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ. הוא גם מפורסם בזכות המים היפר-מליחים שלו, המאפשרים ציפה קלה, ובוץ שחור עשיר במינרלים המשמש לטיפולים טיפוליים. בנוסף, יש הרבה אתרים היסטוריים שכדאי לבקר בהם בזמן שהות באזור.

1. כרמי הנס שטרנבך

שווה לנסוע לכאן כדי לטעום את היצירות הכפריות והטעימות של הכונן גדי שטרנבך, שמכין כמעט כל מה שבתפריט, מהלחם ועד הריקוטה ועד בשר הבקר, הטונה והסלמון המצוינים. תבשיל הבקר העסיסי והבצל המזוגג הבלתי נשכח מבושלים ברוטב העושה שימוש ביינות האדומים של היקב עצמו. הישיבה היא בחדר האוכל או במרפסת המוצלת על ידי עצים ופרחים. שטרנבך הוא מדריך טיולים לשעבר ויכול להסביר את ההיסטוריה המקראית של הגבעות שמסביב ולהראות לכם את הכרמים. סיורים וטעימות מוצעים מדי שעה בשישי ושבת, וניתן לתאם בימי חול בהתקשרות מוקדמת.

2. הוש יסמין

יוצר הסרטים מאזן סעדה למד טכניקות חקלאות אורגנית באורגון וחזר לגדה המערבית מולדתו כדי לבשל את מה שהוא מגדל על הטרסות הסלעיות מחוץ לבית לחם. שבו ליד שולחן, הזמינו ארנב מבושל בתנור זרב או תת קרקעי, שטפו אותו עם משקאות ערק מזוקקים טריים או יין אדום שנעשה במקום, והביטו בעצי זית שגדלים כאן במשך מאות שנים.

3. Afteem

ממש ליד כיכר מאנגר, Afteem מושך אליו מקומיים ותיירים כאחד בזכות פלטות הפלאפל, החומוס והעוף שלו. תהנה מהם בישיבה בתוך מערת אבן או בעמידה על המדרגות בחוץ. בירה טייבה, יין מקומי ומיצי פירות טריים זמינים כדי לשטוף הכל. החלק הטוב ביותר הוא שהמחירים ללא תחרות.

4. כבאר

ממש ממערב לבית לחם בבית ג’אלה, החור בקיר הזה מואר פלורסנט שיכלל את אומנות העוף בגריל – דבר טוב, שכן הוא הפריט היחיד בתפריט. הציפורים פרפרות ומפוחמות על גריל באורך שישה מטרים בחוץ. פרגיות חצויות או שלמות מוגשות עם סלטים צבעוניים, חומוס קרמי ורוטב שום בהיר ובלתי נשכח מוקצף בשמן זית. נהגי מוניות יכולים לקחת אתכם לכאן מכיכר מאנגר, וזה שווה את הנסיעה.

5. לימונה

שולחנות מנומרי שמש מתחת לעלי דקל ירוקים וצמחי פסיפלורה מספקים תפאורה מענגת ליסודות פלסטינים שנעשו ממש ברחוב המסעדות הראשי של יריחו. הלימונדה המנטית היא התגלות לאחר יום חם. סלטי המזה המזרח תיכוניים טעימים, וכך גם הדג השלם בגריל שטוף ברוטב לימון שום. לקינוח, יש חנות גלידה צמודה, או שאתה יכול לבקש ממתקים כמו בקלאווה. ילדים יכולים לברוח למגרש משחקים באתר בעוד ההורים נהנים מבירה או מצינור מים. חפשו את הלימון הענק מחוץ לכניסה.

6. מסעדת אבו גוש

ג’וודאט איברהים זכה בלוטו של מדינת אילינוי ב-1991 וחרש את רווחיו בחזרה לכפר שלו, ויצר מסעדה מקומית וכן קרן מלגות לסטודנטים ערבים ויהודים. בשנת 2010, ג’וודאט היה הכוח המניע מאחורי שיא גינס של ישראל לצלחת החומוס הגדולה ביותר, שהוגשה על צלחת לווין. תטעמו את החומוס בעצמכם במסעדה שלו, יחד עם סלטים טריים חתוכים, מרק שעועית טעים, עלי גפן ממולאים ושיפודי בשר עסיסיים.

7. מסעדת אבו עומר שעבי

יריעות של בקלאווה מוזהבות מצפות את קירות המאפייה הזו, במרחק צעדים מהכיכר המרכזית של יריחו. הבורמה, חבל ממותק של בצק דמוי שיער מלאך עטוף סביב פיסטוקים שלמים, הוא ההשלמה האידיאלית לקפה ערבי שחור וחזק. המקומיים נוהרים למסעדה הצמודה לעוף או טלה בגריל המוגש עם סלטים טריים וחומוס.

8. באובר

בית הקפה במלון עין גדי מהווה אופציה נהדרת באזור לסלטים טריים, פסטות וקפה לאחר טיול בשמורת עין גדי הסמוכה. שבו על הסיפון החיצוני בין עצי הבאובוב והגנים המעוצבים ותיהנו מהנופים המדהימים ומהגנים הבוטניים הארומטיים. בית הקפה פתוח למשקאות בערב, כמו גם לארוחות צהריים וערב, ויש מוזיקה חיה בימי שישי בערב ובחגים.

9. דרך הגפן

ממש מחוץ לירושלים, גינה עם עלים ותנור עצים מהווים תפאורה כפרית לבישולים ישראליים חדשים. נסו את סלט בית זית עם פטריות, עגבניות שרי ואספרגוס. קבב בורי הם שיפודים עסיסיים של דגים בגריל. אוכלים מסורתיים יותר יכולים למצוא פיצה ופסטה. ברשימת היינות יש מגוון נדיב של בקבוקים מקומיים וזרים. המסעדה כשרה.

10. אלביס אין

בקצה תחנת הדלק ליד נווה אילן, למסעדה בסגנון אמריקאי הזה יש את האוסף הגדול ביותר של מזכרות אלביס בצד של גרייסלנד, כולל 1,700 תמונות, שני פסלים שמתנשאים בחוץ ושלושה בפנים. קח אוכל אמריקאי קלאסי כמו המבורגרים וצ’יפס, או הישארו מקומי והזמינו חומוס. מעריצים רציניים צריכים לבוא ביום השנה להולדתו (8 בינואר) או למותו (16 באוגוסט), כאשר חקייני אלביס המזדקנים של ישראל באים להתנער.

11. קפרוצ’קה

מקום שכונתי המחובר לסטודיו ליוגה, הפיצרייה הלא יומרנית הזו מכינה הכל מאפס. הארוחה האיטלקית הפשוטה מוכנה באהבה על ידי השפים הבעלים, זוג צעיר שעשה את הטרק חזרה הביתה מתל אביב. תפסו שולחן בפטיו החיצוני ותיהנו מ”קלצונה מולדובה” עם ריקוטה ושמיר יחד עם בירה ישראלית.

12. מג’דה

זוג יהודי-ערבי רציני מכין אוכל טרי היישר מהגינה שלהם במקום הציורי הזה, כמה קילומטרים מערבית לירושלים. יעקוב ברהום בנה את הדק החיצוני ואת הפרגולה מעל. מיכל ברנק, השפית, חלמה את התפריט. מנות משתנות באופן קבוע; סרדין סינייה כולל עגבניות שרי טריות עם סרדינים המוגשים בצורה כפרית על צלחת פח. סלט התאנים הוא חגיגה לשפע העסיסי של הקיץ, בעוד שדגים מבושלים בעלי גפן נשארים שיניים וארומטיים. קינוח הכנאפה – בדרך כלל גבינת עיזים שמוגשת חמה ומכוסה בבצק סולת – מקבל כאן מהפך עם פרג ורמז לבנדר. הוא שואב להפליא את ההשפעות היהודיות והערביות כאחד כדי להפוך למושג חדש ומיוחד אך מוכר.